הדרך שלי

הדרך שלי, - לך תבין אותי

אני לא מצליח להסביר, אז לך, תבין אותי

וכשאני כותב, הכל יוצא כל-כך חלק

אבל, כשמדבר – it’s all dark...

הרגשות שיש בפנים – מוציא החוצה

על הבמה הכאב ראש מפסיק, - מחוץ לה

נמצא... אז לעלות ולא לרדת

ומסביבי רעש, בפנים – סוף-סוף שקט

לא פוזה, זאת לא תדמית – זאת פרוזה

מוזה תמיד איתי, או שאולי זה רק אני

משהו כזה, משהו שלי, סופי

כי זאת הדרך וזה אני

לוקח צעד אחרי צעד ועוד אחד

אני זה משהו שונה, אהה, לא משנה

זה רק נותן לי כח ורצון תזוזה

משם לפה ולפעמים גם חזרה

זה לא רע, לא טוב, לא שום דבר

זאת רק הדרך – כמו שמישהו אמר:

האם אני בטוח שאני אגיע? -

לי חשובה הדרך, עי מטרה זה רק מניע

הדרך שלי, לאן אני הולך

לא מסתכל עצידה או על מה אני דורך

מוריד ת’חרא, אבל הוא צף למעלה, חזרה

זאת לא המטרה, זאת רק הדרך

הדרך שלי...

הדרך שלי...

יש דרך ויש קיצורי דרך

וקיצורים זה משהו שלא לוקח

לא מסתכל על אחרים – דואג רק לשלי

למשפחה שלי וחברים שלי

למרות ש, אין לי הרבה

כמעט כלום, אין לי בכלל, אה!..

למי אני אדאג ומי אדאג לי?

וכשרוצה לקבור עבר – משתמש בכלי, אה:

עט ואקדח, מיקרופון ואגרוף

ראיתי, כמעט תפסתי, היה קרוב

עט ואגרוף, מיקרופון ואקדח

סוף-סוף, היה מזל, כמעט ברח

מהתחלה... השביל דק וקל לסטות

לוקח שוט אחרי שוט – לא משתכר

זה משהו שלא עובר בקלות

והנה עוד בקבוק, טוב, עוד מעט, סתם שטות

ולא רוצה לחשוב יותר מדי

מה שעובר אצלי בראש, רואים עליי

לא מנסה ולא רוצה להחביא

כי זאת הדרך והיא שלי, חה!..

הדרך שלי, לאן אני הולך

לא מסתכל עצידה או על מה אני דורך

מוריד ת’חרא, אבל הוא צף למעלה, חזרה

זאת לא המטרה, זאת רק הדרך

הדרך שלי...

הדרך שלי...

It’s all dark…