פלורנטין על 100

מה את עוד עושה אצלי בראש כמו בכל לילה שוב הלב שלי מתקתק עכשיו כמו שעון. ואין פה אף אחת שאפילו קצת דומה לך כל החיים האלה תיאטרון אחד גדול. כל המסכות,התחפושות בעיר הזאת אני כמעט כבר לא מבדיל בין רע לטוב. הדיג'יי והניאונים עושים לי כאב ראש אני בסוף רוצה אותך הכי קרוב ואיך המסיבות,שיש בעיר הזאת זה לא עושה לי טוב, כי את תמיד חוזרת למחשבות ואני כמו שיכור,מזיע מת מקור,אולי צריך קצת שקט. שוב מתגעגע,פלורנטין על מאה,אין לי מנוחה, אני כאילו קצת שמח,מחייך לאנשים. אני כבר לא יודע מה לחשוב כמו בכל לילה ונמאס לי לדבר תמיד עם הקירות. המחשבות שלי כמו מכוניות באוטוסטרדה, נוסעות נוסעות מהר אף פעם לא עוצרות. כל המסכות,התחפושות בעיר הזאת אני כמעט כבר לא מבדיל בין רע לטוב הדיג'יי והניאונים עושים לי כאב ראש אני בסוף רוצה אותך הכי קרוב.