הסיפור שלי הפך למגיפה
ילדים לא מובנים שמחפשים להם תרופה
תצאו מהמסגרת לתקופה
לא יישרתם קו ועוד שנה חלפה
אוהבים אותכם מאוד - מהחוץ אל השפה
תפוח מקולקל וריקבון צובר תנופה
חצים לתוך הלב מאנשים בחליפה
נשמה גדולה בגוף קטן הנפש חשופה
ועדיין לא הבנתי את העדר (ת'עדר)
לבשתי ת'מדים בחוסר סדר
הבטחתי לא ליפול הפרתי נדר (הפרתי נדר)
יש כמה גדרות פרצתי גדר
אמרו לי כנראה שככה זה נגזר
ילד מפוזר שמבייש את המגזר
וגם חינוך קשה לא יעזור
תצא ללמוד חכמת רחוב ואז תחזור
אין שום יאוש בעולם אין שום יאוש בעולם
ואבא קם בלילה ובקן כבר אין גוזל
שואל ת'צמו אם זה מה שרצו חז"ל
הברווזון המכוער? או נפש מיוחדת
חי כאן בעולם במציאות נפרדת
כשדיברו על לעלות למדתי איך לרדת
גיא צלמוות ושאול האש יוקדת
על דף ועט פרקתי תסכולים
כעס וכאב משתוללים
לילות על ספסלים חבר של המילים
יושב עם אוזניות בין הצללים עם הצלילים
הקור והבושה הצלקות שלי (הצלקות שלי)
תסתכל עמוק תשמע תצעקות שלי
והילד קצת גדל ולא תראה את ההבדל
הוא מנסה ומשתדל מצא לו גם איזה מודל
אבל עמוק בפנים קשה לו כל יום הוא מתפלל
לתת עוד אהבה לילדים שהוא מגדל
פזמון: אין שום יאוש בעולם אין שום יאוש בעולם
ולכל דבר סיבה ומסובב
מהמרחק למדתי איך להתקרב
שנאה היא לא תרופה היא רק כאב
והחיבוק הוא כמו תחבושת על הלב
והאמת שכל אדם הוא יהלום
אם רק תראה אותו תיתן לו קצת מקום
שונה זה טוב כי יש לו דרך משלו
ואם הוא פה אז העולם הזה נברא גם בשבילו
אין שום יאוש בעולם אין שום יאוש בעולם
אין שום יאוש בעולם אין שום יאוש בעולם
