מחלק המוסר השכל (אגדת עם מקסיקנית)

שני מקסיקנים על רכס השמש גבוהה במרום, אומר האחד: " היי חואן פקח עינך אתה עוד תיפול לתהום". חואן כמו שהוא מהלך לו, שקוע באיזה חלום, לא מבין מה הוא אומר הוא צוחק הוא מחייך לו, "חוזה איפה יש כאן תהוווום". ועברה דקה עוד דקה עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה הא האה. למרות שכאילו אין טעם חוזה מנסה צעקה, וואלק הוא לא מאמין אבל פעם אחר פעם עולה לאוזניו מן אנקה, חוזה משלשל מיד חבל ככה עוברות איזה 10 דקות, כן הוא ימשוך הוא ימשוך הוא נכון לכל סבל וחואן שתי ידיו קצת שבורות. ועברה דקה עוד דקה עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה הא האה. חוזה צועק: "תפוס ברגליך", חואן גם רגליו לא כתקנן, חוזה לא נואש: "אז נסה בשינייך", "בסדר" עונה לו חואן, חוזה כורך את החבל סביב סלע, כורך ומושך וכורך, חוזה הידיד עושה נפשו סלע מושך ושפתיים נושך. כי הוא סופר דקה עוד דקה עוד דקה עד שמעו אוזניו את הדפיקה הא האה. זה סיפור על שני מקסיקנים עם כח נגד גוב הקדומים נוראים, חואן כבר מתחיל את החבל לקרוע ולחץ שינייו בפראים, חוזה ידו כבר מתרופפת, נגלים פני חואן המסכן, "יויויווו חואן אתה חי", עונה חואן: "כככככןןןן" ועברה דקה עוד דקה עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה הא האה. כי הוא סופר דקה עוד דקה עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה הא האה. לפיכך מוסר השכל - מי שנדפק פעם אחת, לא יכול להיגמל מזה.