ליל סתוי של גשם
רוח שוב רוגשת
צל יופייך שוזרת
במבואות העיר
דמע על פניך
כענבל נטף הוא
אל שלולית המים
כנטפי ספיר
את ידי סוגרת
כקטיפה לוטפת
קשר שתי וערב
זאת בקשה נפשי
הדממה מופרת
כשעלעל צונח
לי ולך הרגע
מה עוד תבקשי?
קרן זיו עם שחר
את פוקחת עין
על גני המים
יום חדש מחויר
קסם נעוריך
לא נגוז עם ליל
זאת שירת חיי היא
לך אשזור השיר
את ידי סוגרת
כקטיפה לוטפת
קשר שתי וערב
זאת בקשה נפשי
הדממה מופרת
כשעלעל צונח
לי ולך הרגע
מה עוד תבקשי?
