ניגונה של השכונה

היו ימים - היו ימים

כשעוד היינו ילדים.

תמצא הכל באלבומים,

אולי יגידו חברים.

היינו יחד חבורה -

עצים אספנו בשדרה.

בקומזיץ סביב המדורה,

שרנו, זאת היתה שירה.

כך היינו בשכונה,

כך היה כל השנה,

חשבנו ש"לשיר" זה "לבלות",

היו ימים - היו לילות.

עברנו את אותם ימים

וכבר היינו נערים.

רקמנו אלף סיפורים,

ערמנו אלף מזמורים.

גילינו את האהבה,

ידענו מן האכזבה.

ידענו "רע" ו"טוב יותר",

ותמיד המשכנו לזמר.

כך היינו בשכונה,

כך היה כל השנה,

חשבנו ש"לשיר" זה "לבלות",

היו ימים - היו לילות.

יש אומרים כבר התבגרנו -

הכל הפך להיות ישן.

דבר מאז לא לקחנו,

חוץ משיר אחד ישן.

אחד מנכ"ל - שני לוחם,

שלישי בכפר סוסה רותם.

אחד היה למהגר,

ואני ממשיך פה לזמר.

כך היום זה בשכונה,

השכונה כבר נתרוקנה.

לא שדרה ולא גינה,

נותרה רק מנגינה.

אזכור תמיד בכל פינה,

את צלילה של השכונה.

כך היינו בשכונה,

כך היה כל השנה,

חשבנו ש"לשיר" זה "לבלות",

היו ימים - היו לילות.