אקורד פשוט

הבוקר הגיע אחרי לילה שנגמר

ואבא אומר שלא קרה דבר

ואת שרועה על המיטה

לא אליי את מביטה

בחדר מתנגן לו שיר בפטיפון

כי קצת קשה לי לחלום כשאני בסלון

רוצה לצאת כבר מהדלת

תנו לי כבר להיות ילד

מסתכל לך בעיניים אל תקצוץ לי את הכנפיים

ובלילה לעצמי אני מדבר רוצה לכתוב אקורד אחר

משמיע לך שיר ומקווה שאולי תאהב

אתה אומר לי שאתה לא פנוי עכשיו

שואל את עצמי מתי הקשבת

לפחות אני יכול לדבר, עם הגיטרה...

מנקה את הרצפה ומנסה שוב לא ליפול

הכל מלא בריח של אלכוהול

מנסה לחשוב על המחר ולא על האתמול

במחברת מילים שאומרות שאני יכול...

מזמן הבנתי שיותר נכון עבורי לשיר מלדבר

משאלות לב ששמורות אצלי, אולי רצון להיות מישהו או משהו אחר

ויש ימים שאני מחכה לעצום רגע את העיניים

ולדמיין

המציאות לפעמים מכה בך, אתה צריך להיות חזק ולא להתלונן.

 כבר שנים שהרבה יושב בפנים, המון כאב ודאגה.

וכשאני על הבמה הכל משתנה,

אני מתחיל להרגיש שאני קצת שווה.

ואז הכרת אותי ואני אותך, חיבור מיוחד שיש לי רק איתך,

והחיים נראים עכשיו יותר טוב, אפשר להתרפק,

כי לפעמים מול המציאות הזאת הקושי משתק.

ואת, את תמיד מגיעה והכל מסתדר,

את איתי בכל מקום, בכל מקום שאני עובר

בשבילי את כמו סם, אבל אחד כזה שמרפא

כי מאלה האחרים הייתי אז חולה

איתך זה לא חייב להיות על הבמה , זה גם יכול להיות בחדר.

להיות עם עצמי ולשיר, להבין שאני בסדר.

לעיתים אני שואל את עצמי למה הם אלה החיים שעברתי

אולי הם בעצם מוזה לשירים שכתבתי?

ואבא , אם רק היה מגיע להופעה לרגע ומחייך,

חיוך אחד מחמאה אחת והכל מתהפך

אולי מנחת היה מרחיק עוד קצת את הבקבוק

מודה שמתקשה להבין למה אני עדיין מחכה לרגע הזה בדיוק

כמו כולם גם אני רוצה לכתוב לעצמי... אקורד פשוט