עטלף עיוור (Live)

אני אינני מי שהייתי, מי שהכרת

כמה שנים בזבזתי בלהיות כמעט

כי לא ידעתי איך לגלות לך את חולשותיי

גם לעצמי סיפרתי סיפורים עליי

אני עטלף עיוור

צועק את חיי בחושך

אני ישן וליבי ער

אני נרקומן של אושר

כותב בלילה שיר

זה מנקה ממני עצב

כשנגמר לי האוויר

אני בוכה לבד ברכב

ואת בוכה בפנים

אני רואה אותך נשרפת

את מפחדת להסכים

שזו לא סתם תקופה חולפת

אני כותב בלילה שיר

זה מנקה ממני עצב

כשנגמר לי האוויר

אני בוכה לבד ברכב

תן לי ת׳כח

למצוא בי אומץ

לראות סימן

כי גם הילד שהיה בי

מת מזמן

אני אינני, מי שחלמתי

מי שדמיינת, פקחתי עיניים

ונפלתי לאט

Dans ce paradis amer

C’est moi qui ne change jamais

Et quand je dors mes larmes veillent

Je me drogue avec ces pensées

J’ai tant de mots à dire

Mais la moitié je n’dirais jamais

Et si je passe mon temps à fuir

Et de rester tout seul à pleurer

ואת בוכה בפנים

אני רואה אותך נשרפת

את מפחדת להסכים

שזו לא סתם תקופה חולפת

אני כותב בלילה שיר

זה מנקה ממני עצב

כשנגמר לי האוויר

אני בוכה לבד ברכב

אם יש עיניים

אם את עדיין

אם את לעד

אם יש שמיים חדשים אז תני לי יד