עצב מקומי

מהיום אני בוחר לשתוק

לתת ספק לא לסביבה אלא לעצמי

לא יכול לנשום בלי לראות בין הקצוות

בין לבין זה שטח ריק והוא נטול דעות

הדעה היא מגבילה ומפתחת שורשים

שנינו צודקים

כמה גבר את רוצה אותי תחליטי לתמיד

הזהות שלי גמישה את צריכה רק להגיד

מהיום אני נגמל משלמות

משתכר בצהריים לא שוקע לעצבות

את רוצה דברים שאני בכלל לא רואה

למה אני מנסה

שוב הכל משתנה לי

שוב נרדמתי וקמתי עצבני

לא ברור מה קורה לי

כנראה שנבלעתי קצת יותר מדי אל תוך עצמי

איפה שהסבל מקומי

מהיום אני בוחר לשמור את כל המחשבות שלי רק לעצמי

אם זה בא איתי, אז שיבוא- כל דבר הופך להיות קצת יותר

מסובך, כשאת איתי- אני אחר

זמן משקר

שוב הכל משתנה לי

שוב נרדמתי וקמתי עצבני

לא ברור מה קורה לי

כנראה שנבלעתי קצת יותר מדי אל תוך עצמי

איפה שהעצב מקומי

מסתכל בעיניים

מחפש איזה משהו שיוביל

זמן יושב לי בדלת

כנראה ששכחתי

שאני לבד כשלעצמי

לא קיים בלי

מי שמסביבי