החול יזכור

הַחוֹל יִזְכֹּר אֶת הַגַּלִּים אֲבָל לַקֶּצֶף אֵין זוֹכֵר

זוּלַת הַהֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ עִם רוּחַ לַיְלָה מְאַחֵר

מִזִּכְרוֹנָם הוּא לְעוֹלָם לא יִמָּחֶה. לא יִמָּחֶה.

הַכּל יָשׁוּב אֶל הַמְּצוּלוֹת זוּלַת הַקֶּצֶף הַלָּבָן.

נֵרוֹת הַלַּיְלָה דָּעֲכוּ. הַיְּדִידוּת הָאַהֲבָה,

הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

כָּמוֹהוּ גַּם, עַל חוֹף לִבָּם, רַטָט אָז מַשֶהוּ חִיוֵּור,

וְהֵם רָשְמוּ בְּתוֹך הַחוֹל, כְּשֶהַיָרֵחַ העוֹבֵר

הֵאִיר פִתְאוֹם, פָּנִים זָרוֹת וּשְחוֹק רָפֶה. וּשְחוֹק רָפֶה.

הַכּל יָשׁוּב אֶל הַמְּצוּלוֹת זוּלַת הַקֶּצֶף הַלָּבָן.

נֵרוֹת הַלַּיְלָה דָּעֲכוּ. הַיְּדִידוּת הָאַהֲבָה,

הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

הָיוּ שָׁם קוֹנְכִיּוֹת רֵיקוֹת שֶׁנָּהֲמוּ קִינָה שֶׁל יָם

וּבֵית עַלְמִין עַל הַגְּבָעוֹת,

וּשְׁנַיִם שֶׁפסעו דּוּמָם

בֵּין הֶחָצָב וְהַקְּבָרִים וְהַשִּׁקְמָה.

הַכּל יָשׁוּב אֶל הַמְּצוּלוֹת זוּלַת הַקֶּצֶף הַלָּבָן.

נֵרוֹת הַלַּיְלָה דָּעֲכוּ. הַיְּדִידוּת הָאַהֲבָה,

הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.