שקיעות אדומות (קאבר בצרפתית)

ככה בלילות אני יושב לכתוב מילים

ככה באותו מבוך עולים געגועים

כדי שלא יחזור שוב המבול, אני שוטף את הפנים

וזורק את האבק מהחיים.

On ne se ballade pas sur les chemins que les autres suivent

Et avec les yeux fermes je reve et vois mon avenir

Dans ce monde la qui reuni et qui nous donne la vie

Il n'y a qu'une verite ecrite dans les livres

לראות את הטוב

אסור לעצור את השמש עכשיו

שקיעות אדומות

מול כל העולם

משליך את הכל אל הים.

Des fois je pense au pire et me remonte des souvenirs

Qui etait la dans mes delires,et qui m'a laisser sans rien dire

ועד שיום חדש פתאום יבהיר הכל

יפיג בי כעסים, אגלה שאין לי מה לשמור בפנים.

Le passe s'envole

Devant la lumiere d'un present effemere

Coucher de soleil

Que le bien s'eveille

On jete les pensees a la mer

כבר שנים עברה הנפש טעונה ברגשות

כשיורקים עליה אש היא משיבה בלהבות

היא תמיד רוצה לצרוח על מנת למצוא שתיקות

כמה מחשבות עברו בי, עוד שואל מה לעשות

מה נשאר?

לראות את הטוב

אסור לעצור את השמש עכשיו

שקיעות אדומות

מול כל העולם

משליך את הכל אל הים.

יותר לא אפול,

יותר לא אפול כי ניצחתי עכשיו

זריחות אדומות

מול כל העולם

משליך את הכל אל הים.