אַל תִּתְפְּסוּ אוֹתִי בְּמִלָּה

וְלַמְרוֹת שֶׁפִּזַּרְתִּי רְמָזִים בְּלִי שֵׁמוֹת, 

 וְהֵבֵאתִי מַרְאֵי־מְקוֹמוֹת, 

 וְסִפַּקְתִּי קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת 

 לְאִתּוּר הַנְּפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת, 

 אַל תִּתְפְּסוּ אוֹתִי בְּמִלָּה, 

 וְאַל תְּנַסּוּ לְאַתֵּר מִי זֶה מָה, 

 וְאֵיפֹה בְּדִיּוּק זֶה קָרָה, 

 אַל תִּתְפְּסוּ אוֹתִי בְּמִלָּה, 

 וְאַל תְּנַסּוּ לְאַתֵּר מִי זֶה מָה, 

 וְאֵיפֹה בְּדִיּוּק זֶה קָרָה, 

 כִּי אֲנִי אַלּוּפָה בִּלְכַסּוֹת טְפׇחַיִם 

 וּלְדַלֵּג עַל הַמְּשׂוּכָה, 

 וְלִפְעָמִים מַעֲמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ לֹא הָיָה. 

 מָה שֶׁמַּתְחִיל בִּכְאֵב לֵב, 

 יִגָּמֵר עַל הַבָּמָה.