שיר התעסוקה

קָחֵנִי אֶל מַחֲנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵצֶל הָהָר

לִרְאוֹת אֶת הַתַּעֲסוּקָה הַזּוֹ, שֶׁבַּמִּדְבָּר –

בְּמַעֲבֶּרֶת הָעוֹלִים, שׁוֹכְנֵי הָאֹהָלִים

קְצָת אֲשׁוֹטֵט, אֶשְׁאַף, אֶנְשֹׁם לִי רֵיחַ פּוֹעֲלִים

בְּמַעֲבֶּרֶת הָעוֹלִים – רֵיחַ פּוֹעֲלִים...

רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּלֵב הַנְּדָבָה שֶׁל בְּנֵי עַמִּי

לִרְאוֹת וְגַם לִשְׁמֹעַ, כִּי מַרְבִּים הֵם לְהָבִיא

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּרָצוֹן הֲכִי חָפְשִׁי –

אִישׁ, אִשָּׁה, נִדְבַת לִבָּם בַּפֶּרֶץ הַנַּפְשִׁי,

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר – הַחֵפֶץ הָרִגְשִׁי...

אָבוֹא לַנַּפָּחִים, הַמַּתִּיכִים אֶת עֲרֵמוֹת

הַתַּכְשִׁיטִים וּכְּלֵי הַבַּיִת הַמְהַבְהֲבוֹת

וְאַחַר כָּךְ יוֹצְקִים אֶת הַנּוֹזֵל הַמְשֻׁלְהָב

לִבְלוֹקִים שֶׁל נְחֹשֶת וְכֶסֶף וְזָהָב.

אָבוֹא לַנַּפָּחִים, הַיּוֹצְקִים אֶת הַמְשֻׁלְהָב...

אָבוֹא לַנַּגָּרִים, הַמְקַלְּפִים עֲצֵי שִׁטִּים

קִירוֹת-מִשְׁכָּן, לוּחוֹת-מִזְבֵּחַ וְהָרָהִיטִים

מֵרֵיחַ דֶּבֶק וּנְסֹרֶת, סְפִּירְט וְטֶרְפֶּנְטִין

חוֹלְמִים לִתְפֹּס מָקוֹם טוֹב בְּאֶמְצַע פְלוֹרֶנְטִין.

הַרְאֵנִי אֶת הַנַּגָּרִים, הַמְקַלְּפִים עֲצֵי שִׁטִּים...

אֶקְרַב לָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַטּוֹווֹת וְהַשּׁוֹזְרוֹת

אוֹרְגוֹת וּמְרַקְּמוֹת מַעֲשֵׂה-חוֹשֵׁב אֶת הַיְרִיעוֹת

בְּאַרְגָּמָן וּתְכֵלֶת וְשָׁנִי וְשֵׁשׁ-מָשְׁזָר

עִם כָּל מִינֵי צוּרוֹת שֶׁלֹּא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה

כֵּן, מַעֲשֵׂה-חוֹשֵׁב – בָּעוֹלָם הַזֶּה...

וְכָאן תּוֹקֵף אוֹתִי סָפֵק מִשֶּׁטַח-הַבִּדּוּר:

הַאִם לְכָל הַמִּקְצוֹעוֹת יַקְצִיעוּ זְמַן-שִׁדּוּר?

אָז רַק עוֹד אֶת הָאֳמָנִים, חוֹשְׁבֵי הַמַּחְשָׁבוֹת

הַמְצַיְּרִים צוּרוֹת הַנִּרְקָמוֹת, הַנִּגְלָפוֹת...

הַרְאֵנִי אֶת הָאֳמָנִים, הַמְצַיְּרִים אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת.

לִרְאוֹת אֶת בְּצַלְאֵל וְאֶת אָהֳלִיאָב שׁוֹקְלִים

אֵיךְ לְהוֹצִיא אֶת הַמְּנוֹרָה – מִקְשָׁה, וְהַכֵּלִים

מִבְּלוֹק זְהַב הַתַּכְשִׁיטִים... שׁוֹקְלִים כֹּל אוּנְקְיָה

וְאַחַר כָּךְ עוֹשִׂים מְלָאכָה שְׁלֵמָה וּנְקִיָּה

מִבְּלוֹק זְהַב הַתַּכְשִׁיטִים – שְׁלֵמָה וּנְקִיָּה...

אֶשְׁהֶה עוֹד רֶגַע וְאָחוּשׁ זְרִימוֹת, בְּהִתְנַקֵּז

מִכָּל הַמְּלָאכוֹת – הָאַהֲבָה, בְּהִתְרַכֵּז

מִכָּל הָעֲבָרִים כָּל הַדְּבָרִים, בְּהִתְחַבֵּר –

אֲנִי גּוֹאֶה, דּוֹאֶה, רוֹאֶה לִי מַחֲנֶה זוֹהֵר.

כָּל מֶרְכַּז הַמַּעֲבָּרָה – מַחֲנֶה זוֹהֵר...

וְשׁוּב אֲנִי בַּתּוֹר לְקַבָּלַת דְּמֵי אַבְטָלָה.

אוּלַי אֶמְכֹּר גַּם אֶת כִּיס הַמָּרָה לְהַשְׁתָּלָה?

אוּלַי לֹא אֲשַׁלֵּם קְנָסוֹת, אֵשֵׁב בְּמַאֲסָר?

קָחֵנִי אֶל מַחֲנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵצֶל הָהָר

לִרְאוֹת אֶת הַתַּעֲסוּקָה הַזּוּ שֶׁבַּמִּדְבָּר...

הָרַפְתָּנִים, הַדִּירְנִיקִים וְהַשּׁוֹחֲטִים

הַבֻּרְסְקָאִים, הָרַצְעָנִים וְהַחַיָּטִים

הַיֵּינָאִים וְהָרוֹקְחִים, הַטּוֹחֲנִים וְהָאוֹפִים

וְהַתַּכְשִׁיטָנִים הַמִּצְטָרְפִים אֶל הַצּוֹרְפִים

הַמְשׁוֹרְרִים, הַזַּמָּרִים, הַפּוֹרְטִים וְהַנּוֹשְׁפִים...