המסכה

כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד

לא ידעתי מה נכון ומה נכון לשמור בפנים

חושב בשביל לחשוב בלילה זה מפסיק

כמו כולם הולך לישון ואז באים הסיוטים

הסיוטים מסויטים מטורפים מטופשים

מתעורר הכל מוזר ויש זיעה במצעים

בין עשרים לשישים עוצרים בארבעים

זה לא נהיה יותר פשוט אנ'לא לא עושה אותם יותר גאים

אין טוב ורע יש רק ערבוב של הדברים

הבנים יהיו בנים לא מדברים על עניינים

ומה עוזר לדבר, אני לא מוצא מילים

חתכתי מהדרינק ואני לא עושה סמים

לייבש את התאים, זה עבר לי עם הגיל

לא פחדתי פחות השגעון נהייה רגיל

נהייתי מרושע מחופף ומזויף

אני פחות חקויאק העולם יותר מטורף

פתאום שוב ברחוב

לבד כמו שאפשר היה לחשוב

שאהיה בגיל מאוחר

עם כובע מצחיק

ומסיכה שלא יורדת

היא אף פעם לא עובדת

האדם לא מתקדם הוא פסיבי אינטנסיבי

זה דוקו די פסיכוטי אלים ואגרסיבי

עוד טעות בזיהוי תמיד נופלים על החפים

אולי זה אלה שאוכפים הם בעצמם עבריינים

איו ספק פרנואידי מושפע קצת מהווידי

כמה אינפורמציה, אלי באבא אלי שידי

לעד אנ'לא פתור רגיל להיות בטור

התריס אולי פתוח החלון שלי תמיד סגור

פתאום שוב ברחוב

לבד כמו שאפשר היה לחשוב

שאהיה בגיל מאוחר

ואולי הוא כאן

המסיכה לאט יורדת

היא אף פעם לא עובדת

פתאום שוב ברחוב

לבד כמו שאפשר היה לחשוב

שאהיה בגיל מאוחר

עצרתי כאן

המסיכה עכשיו יורדת

לאט לאט יורדת