בואי אל נדריי

לָךְ אֶתֵּן טַבַּעַת – וּמַמְלָכָה

הַלַּיְלָה אַתְּ נִשְׁבַּעַת – אֲנִי שֶׁלָּךְ...

אֶל תּוֹך בֵּיתִי אוֹתָךְ אָבִיא

אֶל חֲדָרַי, אֶל בֵּית-אָבִי, אֲהוּבָתִי...

וְאַתְּ שָׁאַלְתְּ מָתַי

אָשׁוּב הַבַּיְתָה?

לָחַשְׁתְּ בֵּין זְרוֹעוֹתַי

"שְׂמֵחָה שֶׁבָּאתָ..."

אַתְּ, הַהוֹלֶכֶת בִּשְׂדוֹתַי

לָךְ הַתְּשׁוּבוֹת לְחִידוֹתַי, לְסוֹדוֹתַי...

בּוֹאִי אֶל נְדָרַי

שִׁמְעִי הַיּוֹם אֶת תְּפִלּוֹתַי

לָךְ כָּל שִׁירַי, כָּל נִגּוּנֵי-מֵיתָרַי

אַתְּ הַקְּסוּמָה בְּכָל מִשְׁאֲלוֹתַי....

עִם הַשִּׁיר אִתָּךְ אֶפְסַע, אֶל הַגִּנָּה

אוֹתָךְ עַל שְׁתֵּי כַּפַּי אֶשָּׂא, בַּחֲתוּנָה

מִסֵּפֶל מִשְׁפַּחְתִּי תִּשְׁתִּי, וְתִהְיִי לִי לְאִשְׁתִּי, רַעְיָתִי...

עִבְרִי בִּשְׁעָרַי

אוֹתָךְ אֵלַי אָבִיא

כָּאן בִּזְרוֹעוֹתַי

בְּצֵל תָּמָר תֵּשְׁבִי...

אוֹתָךְ אָבִיא אֶל עוֹלָמִי

אֶל בֵּית נְעוּרַי, אֶל בֵּית אִמִּי

אֶל כָּל חַיַּי....

בּוֹאִי אֶל נְדָרַי

שִׁמְעִי הַיּוֹם אֶת תְּפִלּוֹתַי

לָךְ כָּל שִׁירַי, כָּל נִגּוּנֵי-מֵיתָרַי

אַתְּ הַקְּסוּמָה בְּכָל מִשְׁאֲלוֹתַי ....

אַתְּ, הַהוֹלֶכֶת בִּשְׂדוֹתַי

לָךְ הַתְּשׁוּבוֹת לְחִידוֹתַי, לְסוֹדוֹתַי...