לא יצא לי מזה כלום

זה מרתון של דיכאון

הפחד מהכישלון

רק מנסה לשבור שגרה למצוא ריגוש שאין לו סוף

ושוב ישן באלכסון הטלוויזיה בסלון זרוק

עם כמה ״חברים״ כל העולם הזה דמיון

ואיפה כל מי שאמר יהיה בסדר?

בסוף האמונה שמרה עלי בחדר.

חנוק מדאגות ועייפות שלא נגמרת,

ואמא כל הזמן אומרת

שלא יצא לי מזה כלום,

גם אם זה מרגיש לי שהכל הולך עקום..

קמתי גם הבוקר אז תודה שוב ליקום

אבא בשמיים לא מחסיר ממני כלום x2

לא יצא לי לספר,

כל לילה בחצות אני בוכה על הפסנתר

ולפעמים אנחנו שוכחים גם לדבר

ומשהו מרגיש בחיים כל כך חסר

זה לא עובר

אז בוא נדבר קצת,

לא צריך פסיכולוג כשאתה פה איתי..

מתחנן תשאר קצת,

תחזק את גופי ועלה נשמתי..

והכל פה זמני, סתם מסע בדיוני,

בסוף יום מי נשאר? רק אתה ואני.

רק תשלח כבר משיח עכשיו כי נמאס לחפש אשמים

כבר עשיתי הכל בחיים

חופשות מסיבות אלכוהול וסמים,

חיפשתי בחושך ת׳דרך לאושר,

הנשמה מלאה בכתמים

ומה נשאר עוד בעולם?

עוד אשליה שהכל מושלם

ונשבר לי מלשמוע חדשות וסיפורים

פוליטקאים כבר איבדו את זה מזמן.

 

בין מציאות לדמיונות

אני רוצה לחזור הביתה

נמאס מאהבה ליום אחד

מעוד חבר לרגע

כי לא יצא לי מזה כלום,

גם אם זה מרגיש לי שהכל הולך עקום..

קמתי גם הבוקר אז תודה שוב ליקום

כי אבא בשמיים לא מחסיר ממני כלום x2

לא יצא לי לספר

כל לילה בחצות אני בוכה על הפסנתר

ולפעמים אנחנו שוכחים גם לדבר

ומשהו מרגיש לי בחיים כל כך חסר,

זה לא עובר..