Paroles

זורם נהר עמוק
חותך באפיקו
ועל גדותיו יחמוק
הזמן במרוצתו
במים הזכים
אטבול את כפותיי
ליבי למרחקים
ושבע עשרה שנותיי
הגיעה עת, אומרת לי אימי
הרי בגרת, צא לדרך בני
וכי עייפת, אל ביתך מהר
והנהר פצעיך יטהר
זורם נהר עמוק
חותר באפיקו
ועל גדותיו יחמוק
הזמן במרוצתו
ידעתי אהבה
בניתי בית אבות
אור נעוריי גווע
שלושים שנותיים דוברות
יש חלומות אשר מזמן חלפו
ואהבות בזרם נגרפו
אף שמץ אין בהירהוריי
על גדות נהר נבוזו נעוריי
זורם נהר עמוק
חותר באפיקו...
כעת כבו עיניי
תועים הזכרונות
בחריצי פניי שבעים שנותיי עונות
ובמקום בטוח ומוגן
שבים הזכרונות למעגן
והנהר זורם בינות גדותיו
ונער בו טובל את כפותיו
יש חלומות אשר מזמן חלפו
ואהבות בזרם נגרפו
והנהר זורם בין גדותיו
ונער בו טובל את כפותיו...
Written by: Rachel Shapira, Zvi Booms
instagramSharePathic_arrow_out