סיפורי מלחמה

הם שואלים תי איך אני, עדיין מתאושש

לאחרונה נהיה לי קצת קשה להתכחש

להיות עיוור לסיטואציה, שמשחק אותה חירש

מחשבות שאני פוגש מעלות את הכל באש

אז מוציא את כל העשן על דברים שאני כותב

מילים שאני סוחב כמו משקולת שעל הלב

רק דקה אני מבקש,

רק מכה לתוך הרקה שתשים הכל על השתק,

לא משנה כמה מנסה העבר שלי לא נמחק,

בו זמנית לא זוכר כלום

תאונה קשה, הייתה אישה, סיפור עצוב

אש כבדה מכל כיוון, אורות מהבהבים, חייל נופל,

פתאום אחרי כמה דקות חייל הופך חייל הרוג

תאורת במה

שחקן בהצגה, כלום לא ברור

זז מצד לצד כמו משוגע, מרגיש אריה בכלוב

שאלות קיום תופסות על איך ולמה בדיוק

שוב פעם אני מוצא תעצמי בלופ של

קשה לישון, קשה לקום

קשה למצוא איזון

קשה לדבר עם אנשים שלא היו שם, לא חוו

אבל הרבה יותר קשה לשמור בבטן להמשיך את המסע כאילו כלום

מסך עשן ביני לבין העבר שלי - זיכרון אבוד

רק שלא יצוץ

יש בי צדדים שמתחבאים שנים, שיתחבאו

מה ששכחתי כנראה היה עדיף לשכוח

מה שראיתי אני מתרץ כסתם מכתוב

זוג עיניים שמסתכלות מלמעלה

הן מנחמות קצת את הלב

מלוות את הכאב שעובר לי בגוף כשהשם עולה

זוכר תעצמי על גג צפוני חווארה, כל הלילה ער

שולח תמונה לחברים עונים מקווים שאתה שומר על עצמך, שאתה לא לבד

לא נוכל לעמוד בזה, איבדנו כבר אחד

פתאום ברגע עוד זוכר את זה, את השינוי החד

אבן כבדה פתאום עולה ביחד עם אגרוף בבטן

באזכרה אומר שלום להורים שלך הם זוכרים אותי בערך

אבא שך שואל איך אני, עונה הכל בסדר, שואל תו איך אתה עונה לי חרא בלי לבלבל בשכל

משוגעים הם החיים

אחי היקר מקווה שאתה עדיין מחשיב אותנו אחים

לא דיברנו שלוש שנים

ולפעמים אחים רבים

אבל משפחה זה משפחה

ומשפחה לא בוחרים

ואתה אח שלי בנפש, תגיד אתה זוכר?

את השירים, הסרטונים של הקנדמה בחצר

כל אחד מאיתנו במקום אחר, ותאמת עבר כבר זמן, איכשהו אני עדיין מתגבר

חרטות בתוך הלב

צלקות שאני שומר

מפחד להישמע דפוק כשאני עליך מדבר

כי בתכלס אתה אחשלי אבל לא הייתי חבר

עכשיו נשאר לי ממך רק את מה שאני עוד זוכר

כבר מעל שנה שהימים עוברים

זעקות מעמורה וסדום ברקע נשמעים

עצוב שהיינו צריכים אסון כדי להיזכר שאין לנו כאן פאקינג שני צדדים זה פיקציה

חזרנו לספר שופטים

מתאחדים לכמה חודשים בודדים ואז שוב שוכחים

סיפורי גבורה כמו צ׳יזבטים, ברקע נשמעים רק דיבורים על שמאל ימין, שנאת אחים, תם לא מבינים?

טיפות זולגות מהשמיים, זה דמעות של מלאכים

זה משפחות החטופים

זו התקווה האינסופית

זה זיכרונות שלי בלי שעות שינה במשך חודשים

על גג צפוני חווארה ווסט קרמי, נשק ומדים

לימדו אותי לנתק ת׳ראש מהלב כדי להתמודד,

זוכר תעצמי מכבה הכל התרכזתי שעות

מסתכל אחורה לא מבין איך הגעתי לפה

שינה שלא הייתה קיימת, ימים שהפכו לילות

דברים שעשו בחילות

גברים שרוצים לבכות

כשאמא מתקשרת משחקים תה כאילו שהכל טוב

כדי שתנגב את הדמעה מהלחי, לכי לישון אמא

לכי לישון, הבאנו שלום

אז לכי לישון, לישון בשבילי, לכי לישון בשביל שנינו היום

אז לכי לישון, הבאנו שלום

לכי לישון אמא, לישון בשביל שנינו היום