הכל פה זה משחק (feat. אביאל דה פרינס)

הכל פה זה משחק

מסתכלים עלי עקום, אני נדלק

כשהנפש קצת פגועה ההיגיון שלי נדחק בדיוק לצד שאני מכחיש, שלא חשפתי אף פעם

הפרידה שכאבה,

דברים שראיתי בצבא שהיו משוגעים בדיעבד

שמתי באור את הגאווה, את הבלבול,

התאווה שלי שמשאירה לאהבה אבק

אבל נשבע הכל נכון

איי

אני סטלן, אני דביל, הכל נכון

פשוט נראה ששרפתי כבר ת׳קצוות

קרוע בין זהויות, אני נלחם איתם ביומיום

סיכויים לא לטובתי, כבר הבנתי זה לא כוחות

כאילו בתוכי שני מוחות

החיים שלי כביש מהיר, לא עצרתי לראות ת׳נוף כבר בערך חמש שנים

רק בגלל הסיכוי שמה שעברתי יתחיל לרדוף

אז מגביר את האוזניות, שילך לי על התוף

לא רציתי שום שיט לספר,

אבל יש אז תקשיבו טוב,

זאת הדרך שלי לחשוף

(זאת הדרך שלי לחשוף)

זאת הדרך שלי לחשוף

וגם בו זמנית לא לחשוב

להרגיש את זה מתגבר בלי לשפוט אם זה רע או טוב

כי זה גילוס וזה מה יש,

כי זה גיל אבל מקרוב

לא מחביא ת׳עצמי בשום דמות,

באתי להראות צלקות

לפעמים זה הורס הכל,

לפעמים זה עושה לבכות,

לפעמים זה עושה צמרמורת מגביר אצלי ת׳דפיקות,

סוף - סוף להיות חופשי, אני לא יכול לחכות

באותה נשימה מפחד שיתחילו להשתנות

איך שרואים אותי, איך שמדברים עלי בגדול

שילכו לידי בשקט קצוות של הבהונות

כי פרקתי ממני עול, כי סיפרתי לכם ת׳סוד

כי מילה אחת לא במקום, וזה גילוס שבא לנקום

מילים עפות באוויר, כשהמחברות נשרפות

מדהים איך אפשר לנשום כשיורדות כל המסיכות

מדהים איך אפשר לנשום כשיורדות כל המסיכות

זה אני, זה עדיין גיל, לא הלכתי לשום מקום

אז שוב עוצר לדקה

מביט אחורה בזמן

ומסתכל על איך שהכל משתבש לטובה

הכל כאן משתבש לטובה

בסוף תמיד הכל בסדר

הכל בסדר

בסוף תמיד הכל בסדר

בסוף תמיד הכל בסדר

בסוף תמיד הכל בסדר