רוטינה

ראיתי עיניים

חשבתי עלייך

אומרים אני אש להבה

המסע עוד ארוך כשאת לא בסביבה

את כבר לא בעיניין

לא נכנע לרוטינה, תתרגלו

התודות לאמא עם הגב זקוף

השדה פתוח כי הקו חשוף

השחר עלה וירדה מועקה

במיטה ליחיד מעץ מהגוני, אני היחיד שחושב פה כמוני

הרגש חזק הוא מזכיר את השוני

על מה נדבר אם זה לא יעזור לי

למה נתחבר אם הכל אפלטוני

הכל יסתדר אם תהי לי הרמונית

תהי לי הרמונית

אני הולך

אני מחפשת את האיזון הוא מסתתר בקצה

אני רוצה לתת הכל ולפעמים לא יוצא לי כלום

אני נשארת איפה שהלב בוחר

לא מתחרטת אם נתתי קצת יותר מדי

אתה רצית קצת יותר מדי

מנסה לשחרר ומחזיקה חזק

זה מפחיד כי זה קרוב בונה את המרחק

אין לי יותר תירוצים

אבל לא מוכנה להסכים להרגיש

אני לא זוכרת איך זה להרגיש

אני יותר מדי

איך תשמור עלי

מי יכיל אותי

בטח לא אתה

בטח לא אתה

בטח לא אתה

לא מהעולם הזה