אלפונסינה והים

אלפונסינה והים

מילים: פליקס לונה תרגום: אהוד מנור לחן: אריאל רמירז

סולנית: חגית לירון

על החול החם הנושק לַים,

כף רגלה, קטנה, לא תשוב לשם.

היא פסעה, שקטה, צעדה לבדה,

בלי מילים אֶל המים, בְּעֶצב.

הגלים כיסו את פניה, מים כחולים,

מלח וקצף.

איזה מן כאב את קולֵך הִשתיק,

איך אותך הִכניע כאֵב עתיק.

חֶרש הגלים סובבו ועטפו את גופך,

ונשקו לעינייך.

הם איתך עדיין בְּלֵב הים הגדול,

אֶלף שירַייך.

למה אלפונסינה, מדוע לְשָם?

איזה שיר חדש ביקשת לך בים?

נִשמתך נישֵאת לה בְּרוח מלוחה,

לא תשוב לכאן, לא תביא עוד זמר -

תעופֵף, תרחף עד אֵין גֶמר,

ואַת אלפונסינה, תישני בִּמנוחה.

בְּנות הים שרות לך מאז לֶכתך.

אלמוגים הִניחו ליד בֵּיתך.

מעגל נוצץ, דְגֵי זהב וכוכב

מרַצדים, סובבים יום וָלילה.

לא יודע איש את הדרך,

רק אלוהים, רק הוא למעלה.

איזה מן כאב את קולך השתיק...