חברה

תארי לך עולם מאבד עדינות

תארי לך עולם נעשה קר ופשוט

אנשים בו נעשים אילמים וחרשים

רק לצל של אנשים

ואת ואני שהבטחנו כל כך

היוותרי רק היי לי לנשימה

את רואה הממתקים, הקרוסלות שנגענו

נמסים והופכים לכיכר ריקה, לחלודה

תארי לך חלומות הם כבר לא מציאות

ועלים ירוקים שהיו אז חומות, הם יבשו

ואת ואני שהבטחנו כל כך

את יושבת מולי ובוכה

אני לך הקרוסלות, החגים, הממתקים

היוותרי רק היי לנשימה

ואת ואני שהבטחנו כל כך

את יושבת מולי ובוכה

אני לך הקרוסלות, החגים, הממתקים

היוותרי רק היי לנשימה

ואת ואני שהבטחנו כל כך

את יושבת מולי ובוכה

אני לך הקרוסלות, החגים, הממתקים

היוותרי רק היי לנשימה

היוותרי רק היי לנשימה

את רואה אישה קטנה

גם החגים הפכו תלבושת אחידה

היא אטומה, לא דומה

גם הרוחות קרות יותר

וכשכואב גם לשיר כבר לא עוזר

ואת ואני

וראי, את יושבת מולי ובוכה

ואת ואני שהבטחנו כל כך

את יושבת מולי ובוכה