(רב-סרן נידל חסן (לא סיפור פשוט

רס"ן נידל חסן ירה באיימי ובמייקל ובארון ובג'סטין ובפרדריק ובגרנט באדוארדו, בפרנצ'סקה, בקאם-שיונג ובראסל בג'ון, בחואניטה ראמן ובג'ייסון האנט בחצרות דגלים יורדים אליי מותניי התורן הכמרים רצים בבאר עם הגרביים הלבנות נורות החג חובקות כבר את שדרת עצי האורן מחלון בית-ספר-יום-ראשון עולה צחוק הבנות רס"ן נידל חסן נולד תינוק ירוק עיניים למהגרים אל לב וירג'ינייה בסוף שנות ה-60 הם באו במטוס מצפון-מזרח ירושלים רצו לתת לבנם תנאי גידול פחות קשים עבדו במסבאה קטנה בשוק האיכרים חסכו דיי כסף כדי שיסיים את התיכון אביו פתח מכולת ואסף ת'פירורים אמו בישלה במסעדה ברוח ים תיכון רס"ן נידל חסן חלם תמיד להיות רופא, אבל לא היה לו כסף להדביק את השיטה הלך והתגייס אל הצבא, חתם חוזה הוריו לא אהבו את זה אבל הוא אינו נרתע למד קשה, סיים תואר ראשון בביולוגיה המשיך ללימודי הרפואה כמו שנהוג סיים אותם, בחר להתמחות בפסיכולוגיה גמר את זה יפה, היה בין מצטייני החוג רס"ן נידל חסן היה אדם רגיש לאללה חבריו קראו לו ה"גלדיאטור הנדיב" הייתה לו גם ציפור קטנה, הוא לפעמים לעס לה את האוכל והרשה לה לנקר הישר מפיו כשחלתה, טיפל בה עד שגססה וזהו חפר לה קבר וטמן אותה עמוק בחול שלושת חודשים שהתאבל עליה והוא עדיין מבקר שם כל עת שהוא יכול רווק נידל חסן ביקש לו מישהי כמוהו אישה מבית טוב, כדי שיקימו משפחה אבל הנסיונות שלו כולם עלו בתוהו נרדם מול הטלוויזיה בלילות בלי אף אחת בינתיים הצבא דאג יפה להשתמש בו הוא תפס את מקומו והשתכר היטב הנערות ראו בדוקטור דבר מה להתבקש בו אך הוא אינו מצא מקלט לשבות שם את הלב רס"ן נידל חסן קיבל את מות הוריו בקושי בלי אישה וילדים, זה לא סיפור פשוט חיפש מקום לחזור אליו עד שכתבי הקודש הבטיחו לחכות לו שם תמיד לכשישוב מפעם ביום זה מהר מאוד הפך לפעמיים מפעמיים לשלוש, לארבע וחמש בתקרת בית התפילה יש צוהר לשמיים דרכו הקול הופך לאור לכל המבקש קב"ן נידל חסן טיפל יפה-יפה באלו החוזרים שבורים מקו עיראק-אפגניסטן מלאים בסיפורים היו על כל מיני כאלו ש"עושים שם כך וכך וכך ואל תשאל, חסן" הוא הקשיב ומשהו בו החל להתנפח איזה וריד או אגו או השד יודע מה איש אינו ניחש שהוא יבער ויתלקח ואיזה שדה קוצים יש שם מעבר לחומה רס"ן נידל חסן נכנס יום אחד לאוטו מצא על המושב חיתול עליו כתוב באש קרא באותיות האנגליות, ראה כי לא טוב "הינה השביס שלך, רוכב גמלים טיפש" אחר כך באו עוד טרדות, פשעים ללא אליבי חסן החל לקלוט שמשהו לא כשורה ביקש להשתחרר, אמרו לו, "היי, לא כל כך מהר" "חביבי, שבע שנים אתה חייב לנו בחזרה" רס"ן נידל חסן יצא, בחוץ עדיין חושך מדירתו המזדקנת אל פתח המסגד נשא תפילה אל אלוהיו הגדול כמו ש... הוא עושה כל בוקר והמשיך אל המשרד הגיע לבסיס, ידע שאין ממש כבר טעם לכל החפצים שלו וחילק לכל מכר ביקש סליחה ממישהו על משהו מפעם "אני נוסע לטייל", אמר, "ולא אבוא מחר" רס"ן נידל חסן ירה באיימי ובמייקל ובארון ובג'סטין ובפרדריק ובגרנט באדוארדו, בפרנצ'סקה, בקאם-שיונג ובראסל בג'ון, בחואניטה ראמן ובג'ייסון האנט בחצרות דגלים יורדים אליי מותניי התורן הכמרים רצים בבאר עם הגרביים הלבנות נורות החג חובקות כבר את שדרת עצי האורן מחלון בית-ספר-יום-ראשון עולה צחוק הבנות