נערות בסיכוי

שנים עוברות תמונות נשארות שואלת איך זה יכל לקרות שילדה יפה במציאות הזאת כמו בגן חיות - וואלה הזיות.

‏להגנתי אני תמיד אגיד שאותי החושך וואלק

לא מפחיד

נולדתי מגן של זן עמיד

תמיד נלחם, תמיד מתמיד.

אבל החיים עליי התהפכו לא רציתי אבל כך הם רצו- תמיד הייתי קצת אחרת

לא מחוברת לאף מסגרת מצוקה שלי תמיד

אומרת לא ידעתי

 אני כמו דבורה בכוורת

עובדת סוציאלית ואני על הכוונת

לא יודעת למה היא מכוונת פתאום אני ברחוב לבד

הבנתי למה היא מתכוונת.

מעבירים אותך לאיזה הוסטל אחד כזה בלי קוד של פוסטל בזל דיזינגוף כיוון אחר

צפון ישן כמו כלא עופר

נכנסתי לחדר ארבע מיטות

הכל סביבי מתכות-

נגיד לא מצאתי שם אחות-

ישנה מולי אחת קוראים לה פיית

יום אחרי תלתה תצמה

עם פן-

ואחד שקוראים לו שלו

לקח תי לשירותים

שבר לי תלב

והם שואלים אז מה עושים? ילדה בת 14 כולה תמרורים נשבעתי נפלתי לאנשים רעים אבל נשבעתי תמיד את הראש להרים.

פלורסנט לבן-הוא כלכך שחור שולחן בבית משפט

ממש פגישת מחזור

עם כל הנשים כמו שק של נחשים

רק אכפת להן להאשים

נשמה אותי זה לא מרשים ילדות שלי בנוף של שדה מוקשים

אנלא קונה שום לוקשים הכיסים שלי מזמן מרוששים

אבל אתן יודעות מה הן אומרות רוצות לעזור אבל לא יכולות העיניים שלי כבר הכל חבלות תאמיני לי כמה קללות

שלחתי בלב שלי עשו לי בחילות

 דברים שלא רציתי לראות אנשים שלא רציתי לפגוש

דגל שלא רציתי לפרוס

הן רצו שאני אהיה עוד ילדה מסכנה עוד אחת לתרשים של סוף שנה

על מקרים עצובים שלא נפתרו וחבל כי אנשים טובים הם היו

תאמיני חיים אני הבנתי תדיל לא באה בפוזה של צ׳יל

 באתי אותך לצלות על הגריל להפוך אתזה לוואחד תבשיל מדינה מפקירה ילדות ברחובות חושבות שזה משחק לג׳יט משאירות ברחוב רוצות לא להקשיב העיקר שירד שוב התקציב

כולם נראה חדשות ונגיד

חבל היא נראית אחות

מעגל הפשע רק גדל לפחות יצאתי כדי לספר

תאמיני אני לשם לא חוזרת

כי זה בור שחור לתפארת

אני החלטתי אני רוצה עתיד אחר כזה שבסוף יום לא דוקר רוצה חיים סטייל שגעון

רוצה להרוויח תמיליון

רוצה לשכתב את ההמנון

רוצה לצאת מדכאון

כמה אמרו לי בקרוב זה יגמר- זה לא חצ׳קון לא זה לא עובר-

מחליטה לפוצץ את הכל חבלה אני מתחילה מההתחלה

משנה הרגלים

לא יותר בצללים

באה להרים בלילות חשוכים אלופה הם אומרים

לא הוא לא מגזים

אני טסה חד קרן מפיצה נצנצים

מאגיה שחורה נופלת פירורים אולי לא יאהבו את זה ההורים

אולי לא יקשיבו לזה המורים אבל עכשיו הפיות של כולכם פעורים