האיש מן הבקעה

כבחלום תמיד אזכורה האיש עובר כעובר אורח נוגס תפוח בין אבק ורוח נוסע על גב המסעית אל הבקעה האגדות יפות הן עד שפתאום עפות הן רק אלוהים יודע לאן אני מגדל הקמתי בו לבדי חלמתי נסיך שלי על סוס לבן חמה הדרך ארוכה היא ושם הוא בין קוצי הקיץ רץ כפרא לחפש לי פרח חוזר הוא נושא קנה סוף אלי מן הבקעה האגדות יפות הן עד שפתאום עפות הן רק אלוהים יודע לאן אני מגדל הקמתי בו לבדי חלמתי נסיך שלי על סוס לבן הציפורים ברחו ועפו על שפת ירדן, קני סוף אספנו בצחוק פתוח בלי לאמר מדוע הולך הוא הולך רחוק האיש מן הבקעה בעננים תוויה הקשת אך עוד לוחש מכשיר הקשר מילה או שתיים כמו משק כנפיים ענה לי רות סוף אומר האיש מן הבקעה האגדות יפות הן עד שפתאום עפות הן רק אלוהים ידע לאן אני מגדל הקמתי בו לבדי חלמתי נסיך שלי על סוס לבן האגדות יפות הן עד שפתאום עפות הן רק אלוהים ידע לאן אני מגדל הקמתי בו לבדי חלמתי נסיך שלי על סוס לבן