לאמא לא נשאר עוד כח
ואבא לא ידע מה לומר
ביום שהחלטתי לברוח
הלב כמעט נשבר
אבל הכל בער
כן, הכל בער ולי חיכתה הרכבת
הרגשתי כמעט כמו בסרט
והייתי בלי ספק הגיבור
חשבתי כבר על עיר אחרת
כשהיא ליוותה אותי
כמו ברומן שטותי
הראש היה רחוק
אצלה הסתמן הבכי
היא רצתה אותי
אבל אני נמלטתי
כי הים גדול והוא הכל יכול
אז היא מצאה אחר
מסודר ומחזר
הוא פתח סוכנות
והציע לה חסות
אחר כך היא שכרה איתו בית
והגיעה השמועה לאוזני
משהו התחיל לכרסם בי
כבר מאוחר מדי
עכשיו כבר לא כדאי
אין לאן לחזור צריך להמשיך וללכת
קניתי לי חבר בשם דייגו
כמה בירות זה כל מה שהוא לקח
אמר שזה ממיס את האגו
על הרצפה צנח
הוא לא היה פרחח
היה טייס מורשה
לקח אותי עד לוולנסיה
והוא לימד אותי
את האקורד האמיתי
ואמר מכאן אתה ממשיך לבד
צריך להקשיב ללב
לים ולכאב
אם תפתח חלון תשמע את רוחות הצפון
ואז היא לפתע הגיעה
בעינייה כבר היה הענן
אני לא יכולתי לעשות כלום
כשהיא איבדה עניין
התרחקה מכאן
והסתגרה בתוך עולם שכלום לא זז בו
זוכר שנפרדנו על גשר
היה קר ולי לא היה מעיל
מרחוק ניגנו גיטרה וחליל
היא חזרה אליו להתנחם בזרועותיו
ואני המשכתי הלאה לבדי
נאחז בתקווה של הבוקר
נאחז ברוחות הצפון
בדיסקו בלילה עם דייגו
אני יכול למות
כשהוא מתחיל לשוט
ובצילו יש את הים
יש את הדרך
