ובלילות, ובלילות חדרינו נאטם,
נאטם כקבר פירמידה.
מעלינו הר דממות זרות כחול מורם,
דורות רבים על פתח משכבינו.
ועת גופינו ישנים, ישנים מאד
על הקירות שוב מצטיירת
הדרך בה עוברות הנשמות
עוברות, עוברות הנשמות שלנו.
הדרך בה עוברות הנשמות
עוברות, עוברות הנשמות שלנו.
התיראו? סירה עוברת, שניים בה עומדים,
השאר חותרים וכוכבים מעל.
כוכבי האחרים יאור הזמן נושא,
יאור הזמן נושא בלי לפתור.
ואנו, אנו חנוטים באהבה רבה,
באהבה, באהבה רבה.
וכאחר הנצח בוקר בוקר בא
ארכיאולוג עליז ולו האור.
וכאחר הנצח בוקר בוקר בא
ארכיאולוג עליז ולו האור.
